לפעמים, קפה הוא שם כללי מדי למשקה החם שאנחנו רוצים לשתות. הכל עניין של מצב רוח ושל טעם אישי. יש אנשים שתמיד שותים את אותו הקפה. טעם אחד, ותערובת קבועה. אחרים זקוקים לגיוון.

המדריך המקוצר ינסה לעזור לכם להגדיר את הטעם האישי שלכם.

פולי הקפה מגיעים משלושה אזורים -
קפה מאפריקה  - טעם מעוקצץ, חיוני ומחודד. בדרך כלל מקובל להוסיף לו חלב.
קפה מאינדונזיה – טעם מתקתק וסמיך. החיוניות של הקפה האינדונזי נמוכה ופירוש הדבר שאפשר ואפילו מומלץ לשתות אותו בלי חלב.
קפה מאמריקה הלטינית – בסיס מצויין לתערובת.

אם אתם במצב רוח של אספרסו או מקינטה, לכו על תערובת מורכבת וחכמה. כזו שתעורר את חלל הפה. עגולה ומאוזנת לצרכים שלכם.

בתערובת מתקתקה ישלטו הזנים האינדונזיים (פולים שנקטפים בבאלי, פפואה החדשה וכו'), תערובת מאופקת עם תזכורת טעם של שוקולד ואגוזים. בתערובת חזקה יותר כדאי להשתמש בזנים האפריקניים שיתנו לקפה שלכם טעם פירותי וייני.

אם אתם במצב רוח של פלנג'ר, פילטר או שחור, נסו זן אחד של קפה ולא תערובת. לקפה הזני יש טעם מזוכך ומדוייק של חוות הגידול של הפולים. דרישת שלום אישית מהחקלאי שגידל לכם את הקפה. בתערובת משתנים הטעמים הבודדים, ויוצרים בכל פעם מחדש מרקם אחר ומיוחד. הטעם הבודד הוא הזדמנות לטעום ולהכיר את הבסיס של כל התערובות.